נראה כי השאלה הראשונה המתבקשת לשאול ולענות עליה היא, למי בעצם נועד הצורך בעריכת הסכם להורות משותפת?
ובכן, שלא בדרך המלך (המשפטית), ישנן צדדים שמביאים לעולם ילדים שלא באמצעות הפלטפורמה החברתית המקובלת של זוגיות.
הפלטפורמה החדשה יכולה להיווצר בין אם בצורה מתוכננת ע"י הצדדים ובין אם כתוצאה של הפסקת הזוגיות (אף אם לא השתכללה לידועים בציבור) בטרם או אף במקרים מסוימים לאחר לידת הילוד.
תופעה זו היום שכיחה מאוד בקרב הקהילה הלהט"בית, שלעיתים עושה שימוש בביולוגיה של כל מין ע"מ להגשים את חלום ההורות, אך לא רק אצלם.
חובת מזונות בעבור הילדים תחילה
לא בכדי אני פותח בנושא מזונות ילדים. הסיבות לכך הן רבות, בין היתר, כי מנושא זה ניתן ללמוד על נושאים אחרים החשובים להסכם להורות משותפת הקשורים בטבורם לנושא וההכרות עימם דורשת הכרות עם נושא זה וכן מכיוון שמתוך עולמות חובת מזונות בעבור קטינים, נולד הצורך בהכרעות בעניינים אחרים ע"מ לקבוע את חלוקת החובה למזונות ילדים בעבור ילדיהם.
כן, חלוקת החובה למזונות ילדים.
לכך חשוב לי להפנות אתכם למאמרי "החובה למזונות", שם הכותרת מחייבת לפרט יותר בנושא.
יש להדגיש כבר בפתח הדברים, כי בעוד שלכל אדם יש את הזכות והחופש להביא לעולם ילדים, הרי שמרגע שהביאו אותם לעולם, ההורות ע"פ החוק טומנת בחובה אך ורק חובות.
כך אנו למדים בעיקר משני חוקים:
הראשון ב"חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962" (להלן: "חוק האפוטרופסות"), אשר קובע בסעיף 14 כך: "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים" (אפוטרופסות טומנת בחובה אך ורק חובות!) ובסעיף 15 כך: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם…", אשר מהם ניתן להבין אף ללא הופעת המילה מזונות"
כל זאת לצד הופעת המילה "מזונות" במספר סעיפים, כך בסעיף 27 (ד): "אין בהוראות סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) כדי לגרוע מחובת מזונות של הורים לילדיהם או מחובות אחרות החלות על הורה לפי כל דין" ובסעיף 32 כך: "הוראות פרק זה אינן גורעות מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם הקטינים לפי הוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959".
השני, וכפי שכבר הפנה אותנו החוק הקודם, לפי "חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959" (להלן: "חוק תיקון מזונות") בסעיף 3 (א) כך: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה" וכן בתיקון מס' 2 משנת 1981 בסעיף 3א. (א) כך: "אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו".
והנה טיפ קטן ככה על הדרך: בכל מקום שאתם רואים את המילה חובה, חפשו את הצד השני של המטבע, מי מחזיק בזכות. כלומר, אם ההורים בצד החובה, הרי שהילדים הם בצד הזכות, ובענייננו, הזכות למזונות היא של הילדים ולא של ההורה שמקבל את האיזון הנדרש לצורך חלוקת חובת מזונות הילדים המשותפים, עניין שיובהר ממש אוטוטו במאמר זה.
יוצא אפוא, כי בכל הליך של היפרדות בני זוג, קיימת החובה להסדיר עניין מזונות הילדים, בין אם באמצעות פסק דין או בין אם באמצעות הסכם שגם עליו החובה לקבל תוקף של פסק דין מאת בית המשפט לענייני משפחה.
מאחר ועסקינן בהסכם להורות משותפת והכוונה היא להסדיר העניין באמצעות הסכם וככל וניתן, לעשות זאת עוד בטרם נולד הילוד, עלינו להוציא מהמשוואה, כי מדובר בבני זוג או בהליכי היפרדות בין בני זוג, מה שמשאיר אותנו עם החובה לזון את ילדינו בלי קשר למעמדנו האישי.
העניין כמובן יכול לעמוד בפני עצמו, אך בוודאי שגם ניתן לראות בעניין זה כחלק מתפיסת הניהול הרכושי העוסק בשליטה על רכושנו על כלל רבדיו כפי שבאו לידי ביטוי בשאר מאמריי המרכיבים את הפאזל לניהול ושליטה על רכוש.
כפי שהעליתי במאמרי "ניהול רכושי (Estate Planning) וחשיבותו בעולמות המשפחה", בשלב שבו אנו בשיא כוחנו, אנו מכוונים לניהול רכושי בעבורנו, ויחד עם ההתקשרות המשפחתית הראשונה, מכוונים לניהול רכושי גם לטובת היקרים לנו ביותר. יוצא אפוא, כי יחד עם ההחלטה הרכושית הראשונה שלנו להביא ילדים לעולם, ביצענו את ההחלטה הראשונה לעניין השותפות (אני מזכיר שכאן בענייננו אין זוגיות, אחרת היא הייתה הפעולה הראשונה שלנו בשיתוף רכושנו).
אז לרכוש שלנו יש כבר שותפים.
המזונות הם כמובן רק חלק מההוצאות, שכן מעבר לחובת תשלום זה, ברור שנוציא כספים רבים אחרים בעבור השותפים החדשים והחמודים שלנו, שם כפי שהדגשתי בתחילת המאמר, לא תזכו לשום סעד כלכלי, אלא רק לחובה לזון אותם.
כאן המקום להזכיר עוד, כי פניתי במאמרי זה לפתוח בעניין המזונות בכדי לסייע לנו להתייחס לעניינים חשובים לא פחות (חלקם אף חשובים יותר לטעמי) אליהם נדרש במסגרת הסכם להורות משותפת.
אז לאחר שקבענו שחובת מזונות ילדים היא על שני ההורים, יש לשאול, האם החובה מחולקת באופן שווה?
קביעת חלוקת החובה למזונות ילדים
תחת כותרת זו אביא בקצרה את העקרונות חלוקה, שם לטעמי אנו באמת קובעים את העיקרון החשוב ביותר בעולמות הסכמי ההורות המשותפת, הקשורים (1) אופן חלוקת השהות בין ההורים והילדים ו- (2) מצבו הכלכלי של כל הורה.
שם קוד "בע"מ 919/15" השגור בפי כל מי שעוסק בענייני משפחה בכלל ובמזונות ילדים בפרט, הוא שם מספר ההליך בבית המשפט העליון בשבתו כערכאת ערעור על פסק דינם של בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי שהונח לפתחו ועל שולחנו לצורך הכרעה בעניין מזונות קטינים, ואם לדייק- "מזונות מדין צדקה", קרי מזונות לילדים בגילאים שבין 6-18 (ובמאמרי זה לא אפרט בעניין יותר, אלא בשלב קצת יותר מאוחר ורק לשם העניינים הקשורים בשהות).
עד אותו פסק דין מכונן ומהפכני, השתרשה הלכה ונוהג, שחובת המזונות היא על האב בלבד, זאת כמעט בהתעלם לחלוטין מחלוקת זמני השהות וכן מכושרם הכלכלי של ההורים כפי שהיא באה לידי ביטוי באמצעות הכנסותיהם.
מאחר ואנו חיים בעולם השונה בתכליתו מהעולם של הדור או שניים הקודמים לנו, כיום בלא מעט משקי בית, האם בחלק מהמקרים משתכרת לא פחות ולפעמים אף יותר מהאב. על כן, לא יעלה על הדעת שהאם מכניסה לכיסה משכורת של 18,000 ₪ ואילו הגבר 12,000 ₪ והחלוקה הבלתי שוויונית בשכר לטובת האם, תשית חובה ועוד בלתי שוויונית לכיוון האחר על האב, וכל זאת עוד במתכונת של חלוקת זמני שהות שווים או כמעט שווים.
כך חשב בית המשפט העליון, וקבע הקריטריונים לאופן חלוקת החובה של ההורים למזונות ילדיהם המשותפים.
הקריטריון הראשון הוא חלוקת זמני השהות וקריטריון השני הוא הפער בכושר ההשתכרות.
כלומר, היה וחלוקת זמני השהות שווים וההכנסות שוות, לא תהיה חובה על אף צד להעביר לצד האחר כל תשלום שנדרש לאזן בין חובות ההורים למזונות הילדים.
סיכום עד כאן
להזכירכם, פתחתי את מאמרי זה דווקא מכיוון חובת ההורים למזונות ילדיהם, ועכשיו למדנו שלא ניתן לקבוע מזונות ילדים ללא חלוקת זמני השהות. על כן נפנה לעניין שפותח כל הסכם להורות משותפת שמכבד את עצמו (ואף גירושין), והוא הגדרת חלוקת זמני השהות של ההורים עם ילדיהם.
הגדרת חלוקת השהות עם הילדים
עניין זה אינו דבר של מה בכך. החלוקה אינה יכולה להיקבע באופן שרירותי, שכן אז שכחנו שכמות הזמן אינה בהכרח איכותו.
ישנם צדדים המתעקשים לחלוקת זמני שהות שווים, אף אם אחד מההורים רגיל להגיע הביתה מיום עבודתו בשעות הערב או שנוהג במסגרת עבודתו לטוס חדשות לבקרים לחו"ל, ואז המטפלת או הסבתא מחליפה את בן הזוג השני. חלוקה כזו אינה לטובת הילד ולכן כדאי מאוד שאף לא תקודם ע"י אחד מהצדדים/ הורים.
אם חשובה לנו טובת הילדים, הרי שאז נפנה מיד לאיכות הזמן שכל הורה יכול לספק לילדיו (ואני שוב מזכיר שמדובר בהורים לילדים שאינם בני זוג).
כאן אפשר וצריך להיות יצירתיים, כולל גמישות ושינויים מהלך תקופות חייהם של הילדים. הרי לא יעלה על הדעת שזמני השהות של הורים עם ילד בן חודש כשהוא עדיין תלוי בחלב אימו או כשהילד בן שנה יהיו דומים לזמני שהות עימו כשהוא או היא בני 10 או 16. סכמתיות בלתי מתפשרת פוגעת בילדים!
והנה התייחסנו לעיקרון הראשון במעלה הקשור בילדים, כך ע"פ תפיסת בית המשפט הנשענת על חוות דעת של מומחים והיא, כי טובת הילדים היא הקשר שלהם לשני הוריהם, וכן אף אם מדובר בצדדים מאותו המין.
עניין נוסף העולה מזמני השהות והחשוב ביותר לאחר חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו, הוא הקביעה באשר למרכז חייהם של הילדים. כאן חשוב ששני ההורים יתגייסו לרעיון שהם חיים סביבו ולא הוא סביבם. כך למשל, יכולים הצדדים להסכים, כי מרכז חייו של ילדם יהיה בישראל ואף כי כתובות המגורים של ההורים יהיו עד למרחק של מס' קילומטרים מוגדר האחד מהשני (לרוב עשרות ק"מ).
עניין זה מקל על ההורים בביצוע זמני השהות ולימים על הילד שככל הנראה יעשה שימוש בתחבורה ציבורית או ירצה לבקר חברים או ללכת לחוגים.
עניינים נוספים וחשובים לא פחות
ככל וניתן, על ההורים לגבש הסכמות בדבר חינוכו של הקטין, לרבות אופיים של מסגרות החינוך כגון חינוך ממלכתי או ממלכתי דתי או אחר.
עניין חשוב נוסף הוא לנסות ולגבש הסכמות לעניין החיבור המשפחתי במעגלים הרחוקים יותר. עוד לא נולד/ה הילד/ה שלא רצ/תה לראות את משפחותיהם של שני הוריו בחגיגת הבת או הבר מצווה.
מאחר וההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים של הילד, לעולם, יהיו מחויבים ההורים להסכים על ענייני חינוך ובריאות. ההסכם הוא פלטפורמה מצוינת לעשות חושבים ולתכנן וכן להסכים, כך יסלקו מחלוקות בעתיד שעלולים למצוא את דרכם לבית המשפט.
דוגמה נוספת קשורה ביציאת הילדים לחו"ל. לאילו יעדים מותר, לכמה פעמים ולאיזה פרק זמן, מה הם החובות שעל ההורה שלוקח לחו"ל, אצל מי נמצא הדרכון ועוד שאלות רבות ואחרות באותו עניין.
אל תשכחו שעוד בטרם התחלתם לדון על הדברים לעיל ואחרים ונוספים, חייו של הילוד מתחילים בקביעת שמו, הדרך שבה יעבור ברית מילה ואם בכלל, האם יישא את שני שמות המשפחה ועוד.
כך ממש בזעיר אנפין, חלק מהעניינים הקשורים בהסכם להורות משותפת, ואף מהם בלבד, ניתן בוודאי ללמוד על חשיבותו של עריכת הסכם להורות משותפת.
ילדים זאת שמחה, וזו בעיקר תלויה בהוריו. אז יאללה, בואו נערוך הסכם.
לשרותכם,
בנימין מזר, עו"ד למשפחה
