פתח דבר
בהמשך למאמרי 'ניהול רכושי (Estate Planning) וחשיבותו בעולמות המשפחה' הנה לפניכם עוד חלק חשוב מהפאזל לניהול הרכוש בחייכם, השני והאמצעי בסדר הכרונולוגי של חייכם מבגרותכם ועד סופם. (תזכורת: הראשון "הסכם ממון והסכם לחיים משותפים" והשלישי "צוואות וירושות"), כולם קשורים באופן הדוק ליכולת שלכם לתכנן את העניינים הקשורים ברכושכם כשאתם חיים ובריאים, כשאתם חיים אך אינכם מסוגלים לדאוג לעניינכם וביום שבו הלכתם לעולמכם, והכל למען המשך השליטה על רכושכם והשימוש בו לצורך רצונכם ומטרותיכם.
ככל והתפניתם לקרוא מאמרי זה, אני מרשה לעצמי להניח, כי אותן הנחות יסוד שליוו אתכם בניהול רכושכם בזמן שבו הייתם בשיא כוחכם, הן אותן הנחות יסוד שמלוות אתכם במחשבה שהם בעיקר: מה יהיה עלינו ועל יקירנו ביום שבו לא נוכל לטפל בעצמנו ו/או בהם.
יוצא אפוא, שאם הצלחתם לתכנן נכון את רכושכם ליום שבו אינכם מסוגלים לטפל בעניינכם, אזי בעצם כך, לא זו בלבד שקבעתם את העקרונות לטיפול ביקירכם, הרי שבכך אף קבעתם איך ומי יטפל/ו בכם ובעצם כך לשמור על היכולת שלכם לשלוט באופן משמעותי בעניינים שלמעשה הייתם אמורים לאבד עליהם שליטה.
כפי שציינתי במאמרי 'ניהול רכושי (Estate Planning) וחשיבותו בעולמות המשפחה' (הראשון והחשוב לקריאה), חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תבע את המונח המשפטי "מסוגל להבין בדבר" והגדירו כך: "מי שמסוגל להבין בעניין מסוים ולקבל החלטות בקשר אליו".
כך יוצא, כי ע"מ שאדם יימצא ככזה שאינו מסוגל להבין בדבר ולהפקיע ממנו את כשרותו המשפטית, יש ראשית לפנות לבית המשפט עם מסמך רפואי מאת הרופאים המוסמכים לכך (רשימה סגורה של התמחויות) וחשוב לא פחות, יחד עם הצעה למינויו של אדם או פניה למצוא אחד שכזה שמוכן ליטול לידיו את האחריות למינוי, ורק אז לקבל לידיו את הסמכויות והחובות השמורות לאפוטרופוס על אותו אדם.
עוד ציינתי באותו מאמר, כי לכך יש לנו שני כלים משפטיים, והתעקשתי, כי ההבדל ביניהם הוא לא פחות מאשר ההבדל בין שמיים לארץ!
הכלי הראשון - מינוי אפוטרופוס באמצעות בית המשפט
המצב המשפטי הראשון הוא מינוי אפוטרופוס לאדם באמצעות הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט יחד עם ראיה בדבר השינוי בכשירות המשפטית שלו, כל זאת ע"מ לדאוג לצרכיו. ברוב המקרים זה יעשה ע"י בן או בת הזוג או ילדיכם ולעיתים ע"י בני משפחה אחרים ולעיתים ע"י גורם חיצוני באמצעות הגשת בקשה באמצעות האפוטרופוס הכללי או גורם אחר שאינו מוכן להתמנות, אך מעלה את הבעיה בפני בית המשפט.
במצב כזה, ימנו לכם אפוטרופוס שלא אתם בחרתם, לאפוטרופוס לא יהיו הנחיות מקדימות או הוראות מיוחדות והוא או היא יפעלו בכם כראות עיניהם והתשלום עבור כך צפוי להיות גבוה במיוחד, שלא לדבר על הזמן שההליך לוקח עד שימנו לכם מישהו שידאג לצורכיכם.
הדבר החמור ביותר לטעמי, היא העובדה שכלי משפטי זה (מינוי באמצעות בית משפט), יכול ליצור מתח ואף סכסוך משפחתי שנובע ממצב של אי הסכמה בין בני המשפחה על מי יהיה להטיל את משימת האפוטרופסות, וכן במצב שבו מתמנים מס' אפוטרופסיים שיכולים אף בעתיד לא להסכים על אופן הטיפול בכם.
יש להבין, כי מינוי אפוטרופוס ניתן לשלושה עניינים שניהלו את חיינו עוד כש"היינו מסוגלים להבין בדבר". הראשון הוא ל"ענייני גוף", השני ל"ענייני רכוש" והשלישי הוא ל"עניינים אישיים".
בהעדר החלופה שאבקש להציע לכם להלן, מינוי האפוטרופוסים יהיו בהתאם לבקשתם, כלומר, יכול שהם יבקשו להתמנות לענייני גוף ועניינים אישיים, אך לא לענייני רכוש, עניין שקורה חדשות לבקרים.
הבעיה העיקרית נעוצה בסיבה שענייני רכוש מפוקחים ע"י האפוטרופוס הכללי, עניין שזכה לכותרת באתר "כלכליסט" כך: "מדורי הגיהנום שעוברים אלו שממונים לאפוטרופסים".
יוצא אפוא, שבהעדר למינוי אפוטרופוס לרכוש, נוצר מצב שלא באמת ניתן לטפל בכם כראוי. בענייני גוף, מי ישלם על הטיפולים הרפואיים או על הדיור המוגן או על התרופות? ובעניינים אישיים, מי ישלם לעורך הדין שאמור לייצג את זכויותיכם בתביעה משפטית או בביטוח הלאומי? התשובה: המתמנים יישאו בכל העלויות או יאלצו לרוץ לבית המשפט לשם כך או יוכנעו להיתמנות כאפוטרופסיים לרכושכם!
וכן, אפוטרופוסים שמתמנים מתוך מהמשפחה, בייחוד אם הם ילדי האדם שמונה לו אפוטרופוס (להלן: "האשל"א") מעדיפים (אם הכינו אותם לכך מראש) להתמנות לכלל ענייני האשל"א מלבד לענייני רכושו.
האלטרנטיבה, היא הכלי המשפטי השני והוא: "עריכת ייפוי כוח מתמשך". הפתרון אינו רק הפתרון הטוב ביותר מבין השניים, אלא פתרון מצוין למצב שבו הפסקתם "להבין בדבר".
הכלי השני- מינוי אפוטרופוס/ים באמצעותכם ע"י עריכת ייפוי כוח מתמשך
כן יש דבר כזה, יחד עם מינימום התערבות של גורמים חיצוניים, לרבות בית המשפט והאפוטרופוס הכללי.
מנינו בכותרת הקודמת את חסרונות מינוי אפוטרופוס באמצעות בית המשפט ולא בכדי, שכן את כלל החסרונות הללו תוכלו להפוך ליתרונות באמצעות עריכת ייפוי כוח מתמשך עוד ביום שאתם "מבינים בדבר".
אתם תהיו אלה שימנו את מי שאתם סומכים שיוכל לדאוג לעניינכם ביום שלא תוכלו לעשות כן בעבור עצמכם. אתם תוודאו שהאפוטרופוס/ים שיתמנו יהיו מראש מוכנים להתמנות, תוכלו לתת להם הנחיות מקדימות והוראות מיוחדות, והכל בעלות המוערכת ברבע מעלות מינוי אפוטרופוס באמצעות בית המשפט.
מדובר בתכנון השליטה על רכושכם (ולא רק) ליום שבו אתם נעדרים שליטה. וזו הבשורה הגדולה.
לכך חשוב להוסיף, כי מיד אם חלילה יידרש הדבר, יוכל/ו המתמנים להפעיל הייפוי כוח המתמשך באמצעות דיווח פשוט ומהיר לאפוטרופוס הכללי ולקבל את צווי המינוי באופן אוטומטי וכמעט מיידי. כך יחלו לטפל בעניינכם יחד עם הסמכויות המיוחדות בטווח זמן של ימים בודדים בלבד!
ומה זה יעשה למשפחה? רק טוב. הרי אבא או אמא או בן הזוג כך קבעו והמתמנה משוחרר יהיה מלהסביר, מדוע הוא או היא נבחרו לשם כך.
בעניין הרכושי, ישנה בשורה נוספת וחשובה. בעוד שבאמצעות מינוי אפוטרופוס ע"י בית המשפט, מוגבל המתמנה לביצוע פעולות פיננסיות ששווים מתחת 100,000 ₪, הרי שבאמצעות מינוי לפי ייפוי כוח מתמשך, יכול הממנה להורות, כי סכום זה יגדל פי 5 (חצי מיליון). עניין זה אינו עניין של מה בכך, שכן וככל והממנה השקיע כספים בסך הגבוה מ- 100,000 ונדרשת הוראה לבנק אף אם רק לשם המשך ההשקעה או החיסכון ביום שאחד מהם פקע, קובע החוק, כי יש לפנות לבית המשפט לקבלת אישור. ומה קורה אם צריך לעשות שימוש בכספים נכבדים לצורך פעולות הקשורות במתן טיפול רפואי דחוף עבורכם? גם אז רצים לבית המשפט.
כאמור, באמצעות ייפוי כוח מתמשך ניתן לאשר פעולות עד 500,000 ₪. כך גם ככל ויש צורך להעביר מתנות או תרומות מעל 100,000 ₪ (והכל כמובן ע"פ הוראתו של הממנה).
ולכך עוד דוגמאות רבות אחרות…
וכהרגלי וע"מ להבהיר את הנקודות החשובות במאמרי, אבקש לשתף אתכם בדוגמה להוראות מיוחדות שביקשו הממנים להם ערכתי ייפויי כוח מתמשך (אף אם ממש בזעיר אנפין), זאת ע"מ ללמדכם שבאמת השמיים הם הגבול.
דוגמאות להוראות מיוחדות למתמנים
- בשל העובדה שאני מעודד את לקוחותיי לתת את דעתם על דרך הטיפול הסיעודי שיינתן להם, זאת ככל ויידרש, קובעים הממנים, היכן זה יעשה (קביעת הדיור המוגן ומיקומו) או כאלה שמבקשים שיעשה זה בביתם באמצעות מטפל/ת.
הערה: מאחר ואתם אלו שמשלמים על כך מכספכם, בוודאי שזכותכם לקבוע. - אחד מהדברים שאני מבקש לברר עם לקוחותיי הן במסגרת ייפוי כוח מתמשך והן במסגרת עריכת צוואתם הוא, האם קיימות להם זכויות קנייניות רוחניות, כדוגמת שירים, סיפורים, פסלים, תמונות וכיוצ"ב.
באחד מהמקרים, גיליתי (ורק לאחר שלחצתי בעניין), כי אחד ממרשיי מקיים אחת לשנה או שנתיים תערוכה לפסליו ומוכר אותם באמצעות אותה תערוכה.
מרשי ביקש שלא להידרש לעניין מכיוון שלא חשב שיהיה לכך פתרון. בגדול אמר לי "שכל אחד ייקח מה שהוא רוצה".
והנה הפתרון שמצאנו הן כהוראות במסגרת הייפוי כוח מתמשך והן להוראות צוואתו: למדתי ממנו שבנו האמצעי ועוד מגיל צעיר התעניין באומנותו, היה מפסל עימו בהזדמנויות שונות ואף הפך לפסל בעצמו.
זה נתן לי את הרעיון שהתקבל ע"י מרשי, שאותו בן, כל עוד יעשה כמצוות אביו הן בשלב שאינו מבין בדבר והן בשלב שלאחר מותו, ויקיים תערוכה דו-שנתית, ייהנה באופן בלעדי גם מההכנסות. כך יש רווח כלכלי ורגשי לשני הצדדים. - דוגמה נוספת שאוכל להביא, קשורה הייתה בייפוי כוח מתמשך שערכתי לבני זוג הידועים בציבור שלכל אחד מהם ילדים מנישואיהם הקודמים. נוכח העובדה שהיו הם בגיל מתקדם, הם ביקשו למנות את ילדיהם שלהן ומכל צד בלבד. הדוגמה שאבקש להביא היא דווקא מצידה של האישה, לה היו 3 ילדים.
הדרך שביקשה למנותם הייתה קשורה ביכולת של ילדיה לנהל את ענייניה. בת אחת הייתה ועודנה אחות, בת שניה הייתה ועודנה מורה בבית ספר ובן אחד היה ועדיין עוסק בשוק ההון. לכל עניין מעניינה, היא מינתה 2 ילדים, כך שבענייניה ה"גופניים" וה"אישיים" היא מינתה את 2 בנותיה (אחת מהן אחות כאמור) ובכל ענייניה הרכושיים היא מינתה את בנה (איש פיננסיים) ואת אחת הבנות. וע"מ ליתן פתרון שיסלק סכסוכים, קבעה, כי לצורך הכרעה בחילוקי דעות, מינתה האישה כבורר שמכריע את הכף ע"פ הכרעת הרוב, את הבן או הבת שלא מונו לאותו עניין. כך לדוגמא, שבכל חילוקי דעות רפואיים, הכריע הבן, ולכל חילוקי דעות רכושיים, תכריע אחת הבנות.
וכאמור, הדוגמאות רבות והיו מרחיבים את היריעה כמעט עד אינסוף!
ולדברי סיום
בתקופת הקורונה איבדתי חבר טוב ויקר. רק בן 49, שלא ערך לא ייפוי כוח מתמשך ולא צוואה.
אותו חבר נאלץ להיכנס ל"תרדמת" בת חודש שבסופה הלך לעולמו.
נוכח העובדה שהיה גרוש, אב לילדים קטינים ובעל עסק, נוצר מצב בלתי נסבל אך גם בלתי נמנע, שכן בזמן היותו ב"תרדמת" לא יכול היה לשלם את חשבונות הבית, לא את דמי המזונות ואף לא כל פעולה הקשורה לעסק שלו.
העניין מיד נחת לפתחו של בית המשפט במלחמה על מינוי אפוטרופוס בענייניו בין ההורים, האחים והגרושה.
מטעמים שברורים לכם, הכל מסתבך ועוד הסתבך בעתיד ואף עוד יותר כשהלך לעולמו. בכדי לקצר את הסיפור לעיקר, התוצאה הייתה שכל נכסיו (והיו הם רבים) הלכו לילדיו באמצעות גרושתו, האפוטרופסית הטבעית של ילדיו, משמע, בעצם אליה. ברור לכם, שהתוצאה הזו היא האחרונה שביקש אותו חבר לקבל בסוף חייו.
מכאן, ולשם השלמת התמונה, נותר לכם להמשיך ולקרוא את מאמרי בעניין צוואות וירושות ולהשלים את הפאזל החשוב כל כך לשם ניהול רכושכם בכל אחד משלבי חייכם ומותכם- זה שבשיא כוחכם, זה כשאתם אינכם יכולים לטפל בעניינכם וזה שלאחר מותכם הבלתי נמנע.
כך תמשיכו לשלוט על רכושכם עד ליומכם האחרון ואף במותכם, והכל בכדי להמשיך ולקדם את רצונותיכם ומטרות חייכם באמצעות הדאגה לכם וליקיריכם.
וממש לסיום, אם תשאלו אותי, ייפוי כוח מתמשך הוא השלמת חוק (תיקון לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות משנת 2016) הטוב, היעיל והצודק ביותר שהמחוקק הישראלי חוקק מקום המדינה, לא פחות!
בואו לערוך ייפוי כוח מתמשך. מחכה לכם.
שלכם, בנימין (בוני)
מזר – עורכי דין למשפחה וירושה
