חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון" או "החוק") קובע סעיף 5 (א) כך:
עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
כלומר, בעוד שחוק יחסי ממון קובע, כי ככל ולבני הזוג אין הסכם שקובע אחרת, הרי שכלל הנכסים והכספים שצברו יחד מהלך החיים המשותפים, יתחלקו ביניהם באופן שווה, חלילה אם ייפרדו.
אעיר, כי מאמר זה נוגע לעניין מאוד ספציפי בחוק הקשור בקבלת מתנות וירושות וככל ותבקשו ללמוד יותר על הוראות החוק וכל הקשור בעולמות הממון שבין בני זוג תוכלו לפנות למאמריי בעניין: "ניהול רכושי בעולמות המשפחה", "הסכם ממון והסכם לחיים משותפים"
ו"חלוקת רכוש בין בני זוג בעת פירוד", כולם מפורסמים באתר המשרד ו/או ברשתות החברתיות של משרדי.
מתנות וירושות המקבלים בן או בת הזוג מהלך החיים המשותפים
החוק נשמע מאוד ברור, אך אגלה לכם כבר עתה, כי במציאות החיים של כולנו, אפשר לומר, כי מדובר בהוראת חוק שכמעט ואיננה מיושמת או אפילו לומר, כמעט ואינה ישימה.
תכלית כל חוק היא לכוון להתנהגות. ותכלית חוק יחסי ממון היא לכוון להתנהגות שכולה קשורה בשיתוף.
עיקרון השיתוף מקדם את אחדות ולכידות המשפחה ומסלק התחשבנות ו"פנקסנות" בין בני הזוג.
כך למשל, כל נכס וכסף שעובר בין בני משפחה ובפרט בין בני זוג נתפס ע"י המחוקק כעובר במתנה, אלא אם הוכח אחרת וברוב המקרים הסף הנמוך ביותר הוא באמצעות "הסכם הלוואה".
כך נוצר מבנה משפטי שמרוקן מתוכן את הוראות החוק שקובעות שכספים ונכסים המגיעים לבן זוג במתנה או בירושה אינם "ברי איזון" ביום בו בני הזוג נפרדים.
בכדי ללמוד על המבנה המשפטי הבעייתי הזה, הכי נוח ללמוד באמצעות כמה דוגמאות:
- הורי בן הזוג העבירו לבנם במתנה מיליון ₪ וחצי לטובת רכישת דירת מגורים. הבן רכש דירה ע"מ שתשמש את משפחתו העתידית. אכן בנו בני הזוג בית בישראל ולאחר 12 שנים החליטו למרבה הצער להתגרש. נוכח העובדה שהכסף הועבר לבן במתנה ונוכח העובדה, כי כל מה שעובר מבן זוג אחד לשנייה נתפס בעיני המחוקק כהעברה במתנה, נוצר מצב שבו בעצם העבירו הורי בן הזוג במתנה לבת הזוג והיום גרושתו של הבן.
- במקרה אחר, הלכו לעולם הורי בת הזוג. האב לפני והאם לאחר מספר שנים. בת הזוג ירשה שליש מדירת מגורי הוריה. בכסף שקיבלה, שידרגה יחד עם בן זוגה את דירת מגוריהם. לימים התגרשו הצדדים ובית המשפט לא קיבל טענותיה, כי יש להשיב לה את כספי הירושה מהטעם של שיתוף ספציפי בנכס.
הדוגמאות למצבים דומים ממש אינסופיות.
חשוב להבין, שכשהחוק מכוון להתנהגות של שיתוף בין בני זוג, הוא מתיר להם לעשות דבר אחד בלבד: לשמור את המתנה או הירושה בשלמותם ולא לשתף לטובת משק הבית, אחרת יאבדו את זכותם לממש את סעיף החוק שקובע שאלו אינם ניתנים לחלוקה עת ייפרדו מבן או בת זוגם. מצב זה הוא בלתי נסבל, וודאי כאשר בני הזוג שניהם מרגישים מחויבים לרווחת המשפחה שהקימו.
ברירת המחדל ע"פ החוק בעצם מכוונת למשבר במערכת היחסים. ביום שבו הכל טוב והאהבה פורחת, הצפייה מפעולות של בן הזוג הקשורות בשמירה על כספים שקיבל במתנה או בירושה עלולים ליצור משבר במערכת היחסים.
באחד מהגישורים שביצעתי בין בני זוג, ממנו הגיעו הצדדים בעצתי להסכם ממון מוגבל, פתרנו את העניין כך שהכספים שקיבלה בת הזוג בירושה יושקעו במשק הבית, אך עם הערה, כי ככל וייפרדו, כספים אלו יושבו אליה לפני עריכת איזון המשאבים בין בני הזוג.
יש להעיר, כי בעוד שבני זוג יכולים להרשות לעצמם לוותר על הניהול או השליטה על ממונם האישי ובמקסימום לאבד את חלק לטובת בן או בת הזוג לשעבר וההורה של ילדיו, לא כך ניתן לקבל בסלחנות כספים שהועברו באמצעות הלוואה או מתנה מהורה לבנו או בתו.
הדרך להבטיח את ממונם של ההורים או בן או בת הזוג מהלך החיים המשותפים יהיה באמצעות תכנון וניהול רכושי תוך שימוש בהסכמי ממון, הלוואה או מתנה.
לסיכום
חוק יחסי ממון מכוון לשיתוף המערכת הכלכלית, אך נותן בידי בני זוג היכולת לערוך הסכם שקובע אחרת. הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים לא חייב להיות "דרקוני" ומפריד והוא יכול להגביל לנכסים מאוד ספציפיים או הבנות לחלוקה אחרת בעת פירוד.
חשוב להעיר ולהדגיש, כי להסכמים הקשורים בממון אצל ידועים בציבור יש מטרה אחת נוספת והיא, כי כל הסכם בין בני זוג הידועים בציבור משמש גם כהצהרת זוגיות שיכולה לשמשם במיצוי זכויות סוציאליות, לרבות קצבת שאירים כשאחד מהצדדים הולך לעולמו.
מתנות וירושות ברוב המקרים נבלעות או מתמוססות בנכסים המשותפים של בני זוג ולכן מדובר בהוראת חוק שאינה ישימה ברוב המקרים.
ואם תשאלו אותי, ובוודאי נוכח העולם הכלכלי החדש, שבו כמעט ואין יתרון כלכלי למי מבני הזוג, הגיע הזמן שעריכת הסכם ממון לבני זוג נשואים או הסכם לחיים משותפים לבני זוג שאינם, יפסיק להיתפס כמשהו שמחבל במערכת הזוגית.
שלכם, בנימין (בוני)
מזר – עורכי דין למשפחה וירושה









